אנו חיים בעולם שבו הקנקן לא פעם חשוב יותר ממה שיש בו. החברה בימינו מייחסת חשיבות רבה למראה חיצוני ולכן אין זו הפתעה שתחום הכירורגיה הפלסטית והאסתטית מגלגל מדי שנה סכומי עתק - במגזר הפרטי. עם זאת, ברפואה הציבורית ההפך הוא הנכון והפער בחצי השנה האחרונה הולך ומתבהר, כאשר המחסור במומחי כירורגיה פלסטית ואסתטית בזמן מלחמה וחירום הורגש בחודשים האחרונים באופן ניכר. בעוד במגזר הפרטי המומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, עוסק בעיקר בפעולות פשוטות כגון הזרקות ועד ניתוחים מורכבים אסתטיים, במגזר הציבורי המומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית הוא המקצוע היחידי שנותן מענה רפואי 360 מעלות והמומחה נדרש לעסוק גם בריפוי של כל איברי הגוף ובכל תחומי הרפואה, מרפואת חירום, דרך טיפול בסרטן וכלה בעיסוק ביופי ובאיכות הגוף. וכמו גם לטפל באלפי נפגעי טראומה, נפגעי כוויות, ילדים חבולי סנטר ועוד.

אם לא נשכיל לפתור בעיה זו, הפער הזה עשוי להוביל אותנו אל תוך קיר בטון. רוצה להדגיש: יש לנו כאן בישראל רק 4 מומחים בכירורגיה פלסטית ואסתטית עם מומחיות-על בנושא כוויות, מעטים הם המומחים לכירורגיה פלסטית ואסתטית העובדים ברפואה הציבורית והפרטית, לעומת מספרם ברפואה הפרטית. היצע ההכשרות לכוויות לא מספק וכדי להביא לפתרונות צריך להבין כיצד המערכת עובדת כאשר המקום האמיתי, היחידי והייעודי לכוויות ופציעות דומות, עדיין, שאמור לטפל בתשעה מיליון איש, הוא מרכז הכוויות הלאומי בשיבא והוא אינו יכול לתפקד כמרכז שיכול לקלוט כ-100 נפגעים.

ולמחלקות הכוויות במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ מגיעים הפצועים הקשים ביותר במלחמה. אלה שעורם, כלי הדם שלהם והשרירים שלהם נפגעו, שפצעיהם מסכנים אותם בכל רגע. המראות לצוותים אינם פשוטים, העומס גדל ולהערכתי, עידוד ותגמול הם הפתרונות היחידים שיוכלו להציל את נושא הכירורגיה הפלסטית והאסתטית במערכת הרפואה הציבורית בישראל.

במהלך השנים האחרונות הוצעו המון הצעות להיערכות למצבי חירום, חלקם לא עברו, אך הגמישות הישראלית והראש הפתוח הביאו לכך שכבר בתחילת הלחימה העברנו קורסי ריענון לכמויות גדולות של צוותים רפואיים בזמן קצר, גייסנו פלסטיקאים מהסקטור הפרטי והכשרנו אותם לטיפול בכוויות. בנוסף, בעקבות העובדה שבתקופת אסון או מלחמה, אין לנו מדינות שכנות לפנות אליהן מטופלים, גייסנו מעל ל-300 פלסטיקאים שיגיעו במידת הצורך מחו״ל כדי לסייע לנו, בזכות קשרים של חברי האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית.

ניצוץ הבוטוקס וההזרקות

אבל כדי לחולל שינוי, נצטרך לחזור אחורה, ליסודות, למתמחים. ההתמחות בכירורגיה פלסטית ואסתטית שואבת את הדימוי הנוצץ מסדרות הטלוויזיה האמריקאיות. הפופולריות של הניתוחים הפלסטיים בשנים האחרונות הציפה את המרפאות הפרטיות ובעיקר את אלה העוסקים בתחום ושאינם מומחים בכירורגיה פלסטית ואתסטית. זהו אחד מתחומי הרפואה המבוקשים והמפותחים ביותר, וזו גם הסיבה שהמתמחים נוהרים אליו. אך רגע לפני שפרחי הרפואה נוגעים בניצוץ הבוטוקס – עליהם קודם לכן להתמודד עם מקרים משמעותיים הרבה יותר.

אז הם גם יגלו במהרה שיחד שהמציאות זוהרת פחות. בפועל, מדובר באחת ההתמתחויות הקשות ביותר. מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית נדרש לטפל גם בנפגעי טראומה, נפגעי כוויות, גידולים ועוד. וכשנוסיף חוסר תגמול ראוי, נגלה מדוע הם יעדיפו לעבוד ברפואה הפרטית במקצועות שיכולים להתפרנס מהם בכבוד.

בכירורגיה פלסטית ואסתטית, הרופאים מספקים פתרונות מתקדמים ומשמעותיים לבעיות רפואיות וקוסמטיות וחשיבותם נראית באופן ברור במרחב הרפואי, מאחר והיא אינה מוגבלת רק לתיקון בעיות קוסמטיות. הכירורגים מעניקים תרומה משמעותית לשיקום ולשיפור רמת החיים של המטופלים, גם במקרים של פציעות רפואיות ופגיעות פיזיות. באמצעות התערבותם, הם מסייעים למטופלים להתמודד עם פגיעות ולהחזיר להם את הביטחון והאיכות בחיים.

ולמרות כל הקשיים שמתוארים כאן, אני מאושר בחיי המקצועיים. העבודה ממלאה אותי בעניין רב ומציבה לי אתגרים והזדמנויות חדשות. ידוע לכל שעבודתו של הרופא אינה זוהרת כל כך, אני כאן כדי לומר: גם לא של מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, ובמיוחד אלו עם התמחות-על בכוויות.